בולנדי ואח' נ' משכן רקפת - הנדסה בנייה ותשתיות בע"מ

פסק דין

תביעה לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה ואיחור במסירת החזקה בבית לידי התובעים.

ההליך

1.התובענה הוגשה תחילה כתביעה קטנה לבית משפט לתביעות קטנות, וסכומה 31,480 ₪. נוכח מהות המחלוקות בין הצדדים הוריתי על העברת הדיון בתובענה לבית משפט שלום, בפני (סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984).

לאחר העברת התובענה לבית משפט שלום, הצדדים מינו לעצמם עורכי דין, התובעים הגישו כתב תביעה מתוקן וסכום התביעה תוקן ל - 93,750 ₪. הנתבעת הגישה כתב הגנה מתוקן.

2.הנתבעת היא חברה קבלנית, והיא מכרה לתובעים יחידת דיור בפרויקט להקמת יחידות מגורים שבנתה בישוב בית חורון (להלן: "הבית"). התובעים טוענים שקיימים בבית ליקויי בניה שונים, והוא גם נמסר להם באיחור. מכאן תביעתם, בה הם תובעים פיצוי בגין שני ראשי הנזק האמורים, ופיצוי נוסף בגין עוגמת נפש ושיפוי על הוצאותיהם.

3.הנתבעת טוענת שהבית, כמו כל יתר היחידות בפרויקט, נבנה בצורה מקצועית וללא כל התרשלות. אכן, התובעים טענו שישנם בבית מספר ליקויים, אך הם סרבו לאפשר לנתבעת להיכנס לביתם ולתקן את הליקויים להם טענו, ככל שהיו כאלו. התובעים גם קיזזו, שלא כדין, סכום של 1,500 ₪ מהתמורה החוזית המוסכמת, ובלא תשלום התמורה כולה, אין לדרוש מהנתבעת לבצע את התיקונים.

4.בהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית משפט לבחינת היקף הנזקים בבית התובעים ועלות תיקונם (להלן: "המומחה"). עוד הוסכם שחוות דעת המומחה תהא חוות דעת מכרעת. המומחה ביקר בבית והגיש את חוות דעתו, בה קבע שקיימים ליקויים בבית. את עלות התיקון אמד המומחה בשני אופנים שונים, ולכך אתייחס להלן.

5.אף לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה לא הושגה הסכמה, ונשמעו ראיות. מטעם התובעים העיד התובע 1 (להלן: "התובע") ועד נוסף שרכש אף הוא יחידת מגורים באותו פרויקט (להלן: "השכן"). מטעם הנתבעת העיד הבעלים והמנהל בנתבעת (להלן: "הקבלן"). מומחה בית משפט נחקר על האמור בחוות דעתו.

העובדות והטענות

אלו הן העובדות הצריכות לעניין.

6.ביום 01.01.08 חתמו התובעים והנתבעת על הסכם לרכישת יחידת מגורים בפרויקט הבנייה בישוב בית חורון (נספח א' לתצהיר התובע, ת/2; בתצהיר עדותו הראשית כותב התובע שההסכם נחתם ביום 01.10.08, אך נראה שמדובר בטעות קולמוס גרידא). מדובר בבית דו משפחתי בעל שתי קומות (מפרט שצורף להסכם). מועד המסירה נקבע לתקופה של 14 חודשים מתאריך החתימה (כיתוב בכתב יד ליד סעיף 6.1 להסכם), היינו 01.03.09. אין חולק שבפועל נמסר הבית לתובעים ביום 09.08.09, באחור של כחמישה חודשים.

7.במעמד מסירת החזקה טענו התובעים שקיימים בבית ליקויים, והם מסרו לנתבעת עותק מחוות דעת מומחה מטעמם, טרמינל שירותי הנדסה ובדק בית בע"מ (להלן: "טרמינל"), בה מפורטים הליקויים שמצאו. מדובר בחוות דעת שהוכנה לבקשת התובעים מספר חודשים קודם לכן (ראה התאריך המחוק בראש חוות הדעת, נספח 2 לתצהיר התובע), במעמד המסירה הוסיף התובע על גבי חוות הדעת, כיתובים שונים בכתב ידו, ומסר זאת לנציגת הנתבעת (פרוטוקול המסירה של הבית לו צורף "דו"ח רג'קטים של הדייר", סעיף 4 לתצהיר התובע ונספחים 2 – 3 לתצהיר; עדות התובע).

8.בחודשים הראשונים שלאחר מסירת הבית, בוצעו על ידי הנתבעת מספר תיקונים (עדות הקבלן, עמ' 23 שורה 31 – עמ' 24 שורה 8; עדות התובע עמ' 18 שורות 1 – 7; עמ' 19 שורות 14 - 18) אך הליקויים לא תוקנו, והתובעים שבו ופנו לנתבעת בדרישות להוסיף ולתקן את שנדרש (דרישה מיום 18.07.10, נספח 5 לתצהיר התובע; דרישה מיום 22.11.10, נספח 6 לתצהיר). בתאריך 22.11.12 נערכה על ידי טרמינל חוות דעת נוספת ועדכנית לגבי היקף הנזקים בבית (נספח 7 לתצהיר התובע), לפיה היקף הנזק עולה כדי 66,731 ₪, כולל מע"מ. חוות דעת זו היא העומדת ביסוד התביעה.

9.הנתבעת טוענת שהליקויים להם טענו התובעים תוקנו על ידה ככל שנדרש, עד אשר הפרו התובעים את התחייבויותיהם החוזיות וביטלו שיק ע"ס 75,500 ₪ שהיה עליהם לשלם במעמד מסירת החזקה (סעיפים 4 – 11 לתצהיר הקבלן, נ/1). כעבור זמן שילמו התובעים סכום של 74,000 ₪, אך היתרה בסך 1,500 ₪ לא שולמה עד היום.

10.מטענות הצדדים עולה ששוב אין מחלוקת שנותרו בבית ליקויים שלא תוקנו, אף שיש מחלוקת לגבי היקפם כמו גם לגבי הטעמים בגינם הם לא תוקנו. עם זאת, המחלוקת העיקרית היא לעניין הסעד הראוי; הנתבעת טוענת שיש לאפשר לה לתקן את הליקויים שמצא המומחה, התובעים מסרבים לאפשר לנתבעת לתקן כיום את הליקויים, והם מבקשים לפסוק להם פיצוי כספי בגינם. בסיכומיהם כתבו התובעים כי אם בית משפט ייקבע, בניגוד לעמדתם, שיש לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים שנמצאו, הם מבקשים לפסוק להם פיצוי כספי בהתאם לעלות קבלן (סעיף 18 לסיכומים).

11. מחלוקת נוספת מתייחסת לנסיבות האחור במסירת החזקה בדירה, כמו גם לגבי היקף הפיצוי לו זכאים התובעים בגין אחור זה, אם בכלל. עם זאת, לגבי עצם האיחור במסירה, אין מחלוקת. בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהאחור במסירה יסודו בשינויים משמעותיים שביקשו התובעים לבצע בביתם (סעיף 15 לכתב ההגנה), ואילו בתצהיר עדותו הראשית של הקבלן נטען שהאחור במסירה נבע מסיבות שאינן תלויות בנתבעת ועקב עיכוב בחיבור תשתיות החשמל. לטענה אחרונה זו התנגד ב"כ התובעים, בטענה שמדובר בשינוי חזית אסור. התנגדותו התקבלה.

12.עולה כי יש להכריע במחלוקות הבאות:

12.1. היקף הליקויים שנותרו בבית התובעים ועלות תיקונם.

12.2.האם יש לחייב את התובעים לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים הקיימים, או שיש לפסוק להם פיצוי כספי.